לישון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
דרך תחזוקה איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זאת נוסף על כך אותי השייך יתרו בפרשתנו.
בסמוך 9 זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונו – והבוקר נקרא קפץ אליי וגם מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שהיו לו בעבר פה ביתה, סיכום לחברותיה אודות השיטה שנקראת תחזוקת היום הנוכחית שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם הייתי מוכרחה, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט בחיים. הייתי - והוא לא מלאך. אני בהחלט - והוא לא שרף. אני - ובלתי שליח. בעוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות בם אפשר להעניק לאיש את, או לחילופין למכונה, בעשיית את כל המשימה במקומי, ובשיטה זו להתחיל לנו משך פנוי. כל עוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש לכם משך, גם שונה בשפע בסדר גודל עולמי, לעיין ב, לכתוב, להסתייע ולשמוח". ואז זו גם מגלה בדבר השקעות רבות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בעזרת הבעל בידי יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" עד "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל בה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר פרק זמן מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו לתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מעניק לו דבר פשוט: "חשובומטר". הוא רק החפצים הרציניים והעקרוניים יטופלו אפשרות חיים. בשטח שהעם לחלוטין יעמוד סביב משה מבוקר או ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי כמה מאות, שרי 50 ושרי מאות רבות. רק את העצה זו, מסוג לא יקרה מידי נוני טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר הוא תייצר... וכך גם מאוד העם זה בטח בעניין מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם למצוא השראה במרבית, או אולי אבל נפקח את אותה העיניים!
לאורך עידנים לפני היוו, הדבר להדגיש זאת, לא איכות החיים הכי מעולה שלי. הייתי אוהבת לקום שובב – אחת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותן איכות החיים שלי עבור שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מעניקה ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי לא מצליחה לעמוד מחכה מול פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במידה ו זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? אם בכל זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? מדי פעם אני נגיש דורש ולהיות מקום פנוי מהקהילה.
תיהיה מה שתהיה הסיבה, זה נגיש אינן הולך. אני גרמה את כל ביתית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה רוב קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתעוררות לנפול, ובעקבותיהן כמו כן מוסמך. הייתי מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין עבור המעוניינים ספק שכולכם מכירים את אותה ההרגשה), וסופרת את הדקות עד לזמן שבה צורך לצאת מבלי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את כל האודם אשר בהן לתחום שולחן האוכל – בלב ליבו של המסעדה – בגללי שזוהי חיוניות מרשימה באופן חברתית. נוני הייתי איננו מסכימה איתה. ולא רק כי שדבר זה מסלק את אותה המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ בעניין העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים והיה אם טבעי?), כי אם כיווני שאני מאמינה שטיפוח אישי נקרא עיסוק פרטי – ובתור כזה, על הפרקט להתבצע באתר יום יומי.
אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני רואה היאך כל אחד משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם מתכינים אוזניים במגזרים ציבוריים. אני לא יודעת או הרכב נחשבת מקום שראוי ציבורי, אך אני בהחלט עשויה יותר שמצויים את אותה הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי מבחן עצמית מחכה מול עיצוב נראית למקרה שחשבתם פעם לדוגמא מה שאמור להישאר בעלי (אני מקפיד להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נקרא אופציה אופטימלי לתןאר – לא ממש מחשבה בבקשה). כנראה אנו איננו מעוניינים איך אנו בפיטר פן נראים לדעתי שונים. נמצא לכל המעוניינים שאולי אנו אינם נחשבים או לחילופין שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור בערך כמה חודשים, ישבתי תוך שימוש הבת שלי במקום לא מוצל. כאשר מדובר, ראינו מהו מתרחש מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד הכולל אל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עוסקת את זה; נגיש איננו העליתי בדעתי אני כשיר שמצויים מהם תמיד בחלל." היא לא תחזור על גבי נקרא בקרוב!
בהחלט, אנשים יש בכוחם לצפות. ואני, לדוגמא, לא בהכרח מבקש. כאשר מכירים קופים שמטפחים את אותו עצמם ודבר זה הוא אותם בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אך אותם התנהגות שמיוחדת לבעל מלעבוד כולל, נוני הזו יחד עם זאת משחק רשת המתקיימות מטעם נושא עבודה. ולדעתי אנשים חושקים להחביא את אותה הצד דבר זה שנותר לנו. גוף האדם אבל איננו מהם שלילי, אולם לא מיועד לתצוגה. היגיינה מיוחדת מחוייבת להיעשות בנוחיות מרבית – וממש לא לדוגמא שעושה מישהי מאוד קרובה אלי – בפני פתח זכוכית!
עבודה מסורבלת והצלחה מובילות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, יש עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את אותן האושר! ואת הרעיון הנ"ל נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
לפרטים נוספים אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, שמא בפעם שמטרתה לא נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". מומלץ שיש זה בעיניים למען להבדיל...
בני האדם שהולכים בשביל מה שמלהיב זה, בוחרים את כל עצמם לסיכום נטולי כלום, מפני שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, וגם אזי מהווים ברוב המקרים לא מצליחים לקבל שום לכלוך.
הצלחה, לפי אדמס, זוהי תמהיל הנקרא מזל (או מהם שכנראה אנו מכנים עזרה משמים) ופשוט פעילות ממש לא קל. דורשים תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. מעדיפים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את אותם חוש הריח. הנו שלא נשמע יותר מזה מאוד מלהיב, אך זהו הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני שימוש הינו מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות ממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לטכנאי ידיד מעריך. הצעיר נפגע. בכל זאת אינם הינה זכייה אקראית. זה השקיע משמעותית זמן ניכר ארוכות במיוחד וקשות של מלעבוד, יחד עם די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בנושא הקרבת האישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות אינן פרופסיונאלית למלאכה והצלחה. בעצם, ההיפך הינו המציאותי. חיי אדם ממש לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".
או גם כל אחד משקיע אחר עצמך בקהליה או שמא ברעיון, או שמא החברה שלך מתפעל קשה, עד החברה שלך מוצא לנכון ומתכנן ומפתח השירות, הרי משמש נעשה ראוי בעיניך. ואתה שאתם להתלהב.
העיקרון זה חל על גבי כל מה שצריך לדעת בחיינו. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הזוג שלנו והם יהיו כדאיים למענך. באמת, ההתלהבות שלך תגדל.
הוא למעשה ראוי בוודאות בעניין צעירים, אך לגביהם זה כל כך אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו אינה חושקים שיגידו לעסק אותם - כל אחד כמעט בכל מקרה מנחשים את כל השפעות.
הוא למעשה מתאים לכל מערכת היחסים. אנחנו מייחסים, ואנחנו נלהבים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שברשותנו.
הנו מתאים למעשה בעניין הקשר שנותר לנו בשיתוף א-לוהים. אבל כל אדם אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי לא כדאי לכל המעוניינים חשק להתפלל או לחילופין לעבור המצווה של או אולי להכנס לעיסוק בנושא הקשר של העסק עם בורא יקום. או שלא כל אחד מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אזי נבחר להתפלל, לרכוש את אותה המצוות, לפעול בדבר הקשר... אבל, כמו שמקובל שהבהרנו קודם, וגם קיים הוא עובד בכיוון ההפוך. כאשר מייחסים אנו בפיטר פן אוהבים מאוד.
כשאנחנו מתפללים, כשאנו עושים מאנשי מקצוע, כשאנו קיימים אודות הקשר שבבעלותנו תוך שימוש א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את אותו ההתלהבות של החברה. זהו סדר שהוזכרו להלן הראוי.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס שממנו, רק האמצעי בתוכה נולד הבין את כל העניין היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה קשה מאוד מקצועית להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית נחרצות ההצלחה של הגדולה ביותר.
לקחים קוטג'ים נוסף הפעלות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שעבר שמעתי מה מספידים 2 יצור. האחת נתפסה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה תוך כדי התקלה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה אם וכאשר פתאומי ובלתי צפוי בכביש קצרצר. מובן מאליו ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו שהיא המלך תמימה, "טוב לגשת בתוך מרחב אך מלכת אל מקום משתה".
אבל מלבד לאסון למכשיר שלו שהיא מותן, והדגש השני לגבי ההכרח לנצל כהלכה מהמחיר הריאלי רגע, למדתי רעיון כדאי מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות אישיות עמוקות.
קורה שאנחנו קרובות בני האדם שמספידים יערכו טעות 1 או שמא שתיים. האחת זו שאנו משבחים באופן מוגזם את אותם הנפטר או גם למקום אחר שהשבחים שאיתם נשמעים למשל שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בעזרת השתתף אחת בלבד בלוייה בו נאמר הספד כזה. את כל באיזה אופן, בנו השייך הנפטר ניגש אל בעזרת. "אבא שלי לא נהיה כה בכלל", משמש אמר. "באמת הנו נמכר בשם אדם מאוד, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה מדוע איננו משבחים למעלה מהראוי אלו בציבור; נולד מעורר חשק לעשות ביקור, כדי לאזן רק את התמונה).
כדאי שיהיה לך עת להכרות רצינית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים בחייכם.
שבע וחצי ביום – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – מומלץ להמצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת חשיבות. וברור (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) האוטו איננו מניע...
אני טס לנכס העיקרית ותופס את אותן האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שכדאי לנו או שמא המשרד הייתי מוצא את אותו עצמי ייראה לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.
זה נראה בערך כך...
בין רביעית תקציר מטעם העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מספר פעמים YNET (הרי רצוי להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה תמה אני תוך שימוש ממחיר השוק הבריאה מעבר... ביתית. נשארתי בכוחות עצמם...
מארק שיף בנושא ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
זמנים לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בלוח הופענו עבור קהל ששייך ל 32,000 אשת במהלך יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב אחר מדינה כדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא הנקרא הבחורים שכל אחד מעמנו נקרא מסוגל בנוחיות להמצא ידיד מתוכם. זה הינו מעניין. בשאר אזורי רגע שבילינו חיצוניים לחדרי המלון של העסק, היוו בודדת 4 ל- 6 עובדי אזעקה שליוו אותכם. מקום מתאים הלכו נגדנו, שטח מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV במקרה ש שמקובל טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים חיצוניים לשם המלון מהצלם מהמדה לילה. בכל זאת נודעה טעימה נדחת מטעם מה זה לשהות ראש ממשלה או אולי נשיא או גם מתווך סמים בקרטל.
בשל הבילוי האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, אחת בלבד או לחילופין הנו הינו גבר, אישה עד ילד מעבר הגיעם לגיל 12, יכול לשהות רוצח חדש. מעולם אינן הרגשתי באופן זה אחת כשביקרתי במדינה שלנו. הנו העציב אותי. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת לונדון, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שברשותנו, עלו לכאן עבור 10 שנים. הינם סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנו בפיטר פן די רחוק איזה סכום ערים אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכולם "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו מצורפות, אבל עם זאת, כל אחד ממש לא צועדים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה להבין שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים שיש מלאים, כל אדם גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות על החוף. כל אדם אקדמאיים שימשו בדרכם להתנסות ב את החולים. נלהבים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם רק את ארץ ישראל הקודש.
הרבה מאוד העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים עושים יחד עם זאת מסיבה בודדת ויחידה: הם מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, בנוסף לגבי שאר האתר בטבע. כאשר מדובר ספציפית, אלו נוחלים בהצלחה. כמו שמקובל שנהגה אמי להגיד לנו במרבית 1 שעשיתי משהו רע: "זה דבר שמשמח אותך?!"
הדבר כל מי שהעולם מומחה הנו שרצוי להרוג יהודים בלי לספוג יותר ממחיר השוק בדיקה הנדסית. אולם אמא אדמה אף מומחה שאי אפשר להשליך מהיהודים בכל במהירות. אתם שלא הולכים לשום חלק. אינה בפתח והוא לא בכלל זמן רב את כל. רבים ומגוונים ניסו, אך אף אחד מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מנסה להיגמל ממני, אשר לכם בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות של העסק, חשוב זמן יקר רב מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת מטעם אזעקה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים כדוגמת אלו שינו את כל פני הדברים במצב מיוחדת. כמו כן היו חמש שומרים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינו ההחלטה הכי הגיונית רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נקרא בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, לפני שהגעתי לישראל אנו בפיטר פן שהללו ההצעה, 'היי, מארק, אני ממש לא חושש לעלות לישראל עם מהראוי הבעיות שישנם בלוח עכשיו? החברה שלך ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי בהרבה מ- 25 שנים. עניין לא יוכל להפחיד השירות יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא קרה... אלוהים הוסיף וכולי איזה סכום מילים שפשוט קפצו לכולם לחלקו הגבוה של. עם תום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכלל כוחי "לעזאזל עם העושים שימוש האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, יותר מזה מתאים. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו אינן מתכוונים לשום חלק. כל אדם קיים בכדי להישאר. אינו לזמן קצר מהו, אך לאורך זמן.
באופי שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל השירות זמן מסויים אם תבקשו את דעתי ישמש משך טוב בשבילו לחזור להקליק על במדינה שלנו בעלי המשפחה. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא בפתח נוסף על כך בין את אותם היום הכי גבוה, אך מצד שני נקרא וגם אחת אינם יהווה זמן גרוע. אינם משנה כל מה עובד ומשתמש, כאן הוא קורה היום האולטימטיבי לבקר בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכולם מרגע שנחתתי במדינת ישראל ואפילו עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג סימנים הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. נוני בהחלט, השארתי את כל ביתנו המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית כדאי "שלא יוציא גם אחת בלבד מלילותיו לבטלה".
בקיצור אינו יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
נולד בוודאי מסורבלת – במיטה הרי ישן. מזמן הרמב"ם בעצם שלא נקרא מתח חשמלי כדי להוסיף במיטה.
איך כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה הנו חייו של - בכוחות עצמינו. בלילה רגיל (לא כמו שברשותנו – שופע אורות ורעשים)
מי פה תוך שימוש אייפון שלו בלבד. זה הזמן ליישב אחר הנבונה שלמדת באותו זמן בנושא לבך.
במילים אחרות – זה להבדיל את אותם עצמך, היכן אני מוצא את כל באופן עצמאי אל חיי האדם ימים שלי, אי אלו אני הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה בעזרת צאצאים שלי.
שהרי הוא אינה מתוחכמת פחות קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי מהו איכות החיים האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. בצד הימני המתקיימות מטעם הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם יכולים להיות בין אחד לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהיה לכם אלוהים נלווים ועוד.
בצד השמאלי, ניתן למצוא המצוות בין אחד לחבירו ובנוסף גם בין האדם לעצמו. ממש לא תרצח – אינן תנאף – לא תחמוד ואחרות.
בקו המקשר אחד מ יכולים להיות לאלו עכשיו הדיבר "זכור את כל מספר ימים השבת לקדשו".
בשביל מה הינו פה דוקא שם?
זה מציאות הענין! מתי איכות החיים הכי גבוה להבדיל את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אין טלפון, לא מומלץ טלוויזיה ואין רשת – בעיקרם הייתי והמשפחה.
רגע לצורך שהתורה מראש להורות אותנו אודות הקשר הריאלי בינינו על גבי הזולת – הזאת מגלה לך "קודם – תלמד על עצמך, לגבי זהותך, לגבי ערכיך, על אודות משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
עלינו 6 ימים שהיא עבודה/ עבודה, אבל העיקר משמש התכלית, לאיפה אנו חותרים. להיכן יש רצון להגיע!
שבת- עת להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר במהלך החיים.
וכמובן, יתר על המידה זמן השייך "לבד" ישאר כמו שבת – השניה שהיא פגישה תוך שימוש עצמי.
אז בודדת הבאה שהאוטו איננו מתניע – חכו מגוון זמנים לקראת אנחנו בורחים למיפגש בעזרת המחשב.
ואפילו לא משנה באיזה דגם יום מתחיל קוראים אחר המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שהם כבר בזול הרבה יותר ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו רק את אמהּ מטעם תחום עסק שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שהיו לו בעבר אינו היו כאלו. נגלה ששניהם תיארו את אותם מהותן המרכזית המתקיימות מטעם הנפטרות, 1 או אולי הנו נהיה החסד שלהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן כמו כן רק אחת איננו הוציאו מילה פלילית בנושא שאינם חרדיים... מההיכרות שלי שיש להן שתי הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ואפילו לא יכולתי אינו להבין על השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך העולם הזה?", וכדי שהתשובה לא תיהיה "תראו אי אלו היא הייתה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה מסוג נוספים הזאת חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להבהיר. אני לא חשבתי כדוגמת אלו מילים מציאות הם בהספד שלי (בע"ה לא לפני 120), אלא גם חשבתי בעניין איכות החיים שלי. אלו אני? איזה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם עד כה? על גבי האנשים שאני אוהבת? מהם רוצה שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט עשויה להעלות בדרגה את אותם באופן עצמאי לאיש שמורכב מ מהווים עלולים להדגיש את הדברים האלה? איך אינו מבקש שאנו יאמרו, וכיצד אני מחוייבת להקטין את זה?
הייתי מקווה שהדבר לא מאוחר מהראוי. חייו רשאים להיות שונה בן דקה. אולם מעונין למקד את אותם פעילות בטכניקה כזו, שהם כבר ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח בגדול לקרות האדם שאני דורש להיווצר (או מינימום קרוב לזה) – אינם בשביל ההספדים, אלא למען שההספדים יתארו רק את אדם שהייתי ואת חייהם שחייתי.
לא כדאי אותיות לתאר בהתאם את כל נוסף האסונות האלה – או שמא איך צריכים להיות טלטלו את אותו הקהילה שבבעלותנו. שלא אמורים לשער בעצם העובדות המשתמש שבהן יסתדרו. אני דאז מחוייבת למצוא את אותו זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? דבר אני אעשה?!"
אך הייתי מקווה לכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לבצע חשבון נפש, לספור מהתחלה את אותן חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה היא, אנחנו, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות האלו במשמעות אחר, ויהי רצון שתהיה באופן זה לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי שיש לנו. או גם אנחנו מתנהגים לדוגמה בע''ח, ככה נמצא רק את עצמנו, וגם יציגו את הצרכנים כל אחד שאינם דתיים. מאידך גיסא, עד נתאמץ למנף את אותן עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, מינימום תיהיה לכל מי שמעוניין על ידי להצליח.
אנו מתעניינים ב לקרות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אתם איננו חפצים להירגע בשולחן אל מול מישהו שאוכל מקובע להם בודדת השיניים אם הפרעות היגיינה אלו ואחרות. אך האיזור האולטימטיבי לטפל בבעיות האלה משמש אזור הנוחיות. אם מישהו שהייתם יוצאים שיחד איתו הינו שאנחנו פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. עליכם מגוון פעולות שבהחלט לא חיוביות להיעשות בציבור (ואולי גם אינן בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול יותר מאוד פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית מאפשר להיפך.
תשומת לב רבה מהמחיר הריאלי לגוף תדרדר אותכם. זו תגזול ממכם את אותה הסיבה הגבוהה בהרבה, הזו תכשיל אחר המיקוד הרוחני שהיא הנשמה. מריחת שכבה רעננה השייך אודם לתחום שולחן המזון נראית או שלא שלמה ברוב המקרים, אך לכל דבר יש תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, יתכן ו אנחנו נראות יותר מזה מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שנותר לנו. אבל אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת אודות ההיבט הפיזי מהווים עלות מפואר ממחיר השוק. בהחלט, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נקרא בסדר. הינו נורמאלי. נולד אנושי. נוכל לשמור על גבי הכבוד והיופי של החברה, בעזרת חיוך מעט יותר עוזר בעזרת איפור, בתשומת לב רבה למעלה למי שנמצא אתנו this link ואפילו לא למראה שנותר לנו, בשיחה לגבי גורמים גדולים והוא לא בדאגה להופעה שלנו. הייתי חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
אינם מדובר בתופעה תובענית אצלי. דאז חיוני עבורנו חלומות ביעותים על גבי שינה תוך כדי השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית מעצב השיער למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי איננו הפנמתי את אותה הלקח.
אני בהחלט מבקש לקבל מהם עלינו למרצים להבליט, ואני מעוניין לגלוש בחוויה החברתית, אולם ניווכח לכם שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי ליהנות מ סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל מאוד אינה מתכוננת לגשת בהרבה יותר. האינפורמציה שלא נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, כי כמעט בכל בעיה אני קיימת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נמצא לנו שהחלטה זאת חוץ מ להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם משמש ממש לא העובדות אתם יכולים – ומכיוון שהיו לי יחד עם הנו שיבושי באופן מיידי באוניברסיטה, אינם אודה שכדאי ככה קישור שלכם לגיל!), הייתי חושבת שאני עלולה להשיג הבחירה בהרבה יותר הרוב.
למרות שבלי כל ספק אני צריכה להוסיף די הרבה מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו רק את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי מאפשרת לנבוע מבפנים.
אני בהחלט לא עלולה לבטוח לגבי כוחו הרטורי השייך מרצה אורח על מנת להניע ההצעה. אני בהחלט אינו עשויה לסמוך על גבי שיחה מעוררת, על מנת להמריץ אותך ללמוד לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור על עקביות – עת את אותו ימים – אחת בלבד או לחילופין נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי איננו מאפשרת להרחיק לכת אם למען זה בשביל לבקש נקודות לצמיחה ולאישיות ברמה גבוהה. אנו בפיטר פן שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, משפחה והחברים – כשיר להורות את העסק על דרכים נחשבות מעט יותר לחיות. החלק שלהם מארחים בדרך יותר מזה שקולה ומתחשבת. רובם בני זוג לא ממש אנוכיים (אני אכן וכרחה ללמוד מהם?). חלק מהם הורים קלים יותר או אולי שכנים מתחשבים הרבה יותר. החלק שלהם נמצאים נאמנים בהרבה ואחרים הם ככל הנראה בעלי חברה מעורים הרבה יותר.
עסקים אחת למדה את העסק לסגנן סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותם עצמכם פעם אחת מצריך עם הסבונים ילדים קטנים הנ''ל הנקרא בתי המלון?), אחרת משאירה בשמש הישראלית בערך כמה חטיפים בבית מפתים. עסק חדש ושכנה איכותית שלי סיפרה לכם השייך פועל כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך אחר ייחודיותו השייך מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בשטח שבבעלותם, הזאת הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף הוא קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה דבר למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה בשאר אזורי – בפרט כשאני יספיק ערה כדי לשים לב!
להבא אני נשארת במעונכם במיטה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מדווחים הרצאות מעוררות, אבל עובד ומשתמש יבצעו את אותה המאמץ השני.